מנזר ז'רונימוש בבלם

פארק האימפריה - מנזר ז'רונימוש

מטיילים רבים אשר מגיעים לליסבון מסווגים אותה כ"אירופה אחרת". הם מצליחים למצוא דמיון למקומות אחרים בהם הם ביקרו בעבר, אך גם מתקשים לשים את האצבע על הייחודיות הכל כך נפלאה של המקום. אחד המאפיינים הבולטים של ליסבון היא היותה צנועה ופשוטה, מעין יהלום בלתי מלוטש שמשרה תחושה של אותנטיות ושוני. רוב האתרים אינם גרנדיוזיים ומושקעים, הכל פשוט ונעים. למעט מבנה אחד מיוחד ששוכן באזור בלם – מנזר ז'רונימוש.

הסיפור על המבנה מתחיל באמצע המאה ה-15 לספירה, כאשר אנריקה הספן, מחלוצי עידן התגליות, מחליט לבנות קפלה קטנה (בית תפילות קטן) לטובת תפילות למריה הקדושה. הקפלה שהייתה צמודה לנהר הטז'ו המפורסם, היוותה מקום מעגן בטוח לימאים ומחסה מפני הרוחות, כמו גם מקום תפילה להצלחת המסע הימי.

בשנת 1495 המלך מנואל נמנה להיות מלך פורטוגל, ובאותם שנים הוא מציב תכנית להקמת פנתיאון לאומי שישמש לו ולמלכים הבאים אחריו. הקמת הפנתיאון הייתה מתוכננת להיות באותו מיקום בו נמצאה אותה קפלה מפורסמת. אולם, בשנת 1498, ואשקו דה-גאמה מגיע יחד עם הצוות שלו אל אותה קפלה מפורסמת, כדי להתפלל למריה הקדושה שתיתן להם את הכוחות לצאת לעבר הלא נודע. ומאז השאר היסטוריה, ואשקו דה-גאמה מגיע להודו וחוזר לפורטוגל עם הבשורה המופלאה. המלך מנואל, שלא ידע למצוא את נפשו מרוב אושר, החליט להסב את תכנית הפנתיאון הלאומי לטובת כנסייה (הקפלה של סנט ז'רום) ומנזר אשר ביחד קבלו את השם הכולל "סנטה מריה דה בלם" (Santa Maria De Belém) - ". מכאן גם מקור השם בלם, על שם בת לחם – מקום היוולדו של ישו. רק לאחר זמן מה מחליט המלך מנואל ליישב את המקום באנשי מנזר הירונימוש (שהיו ידועים בזיקה גדולה אל הים והימאים) ושמו של המנזר משתנה לשמו הנוכחי – מנזר ז'רונימוש.

תהליך הבנייה התחיל ב-6 לינואר, 1501 ונמשך למעלה ממאה שנה (!) עד לסיומו. הוא נבנה על ידי האדריכל דייגו דה בוטיקה בסגנון שמאוחר יותר נודע בשם "הסגנון המנואלני".  הסגנון המנואלני (על שמו של המלך מנואל), הוא סגנון אומנותי ייחודי לפורטוגל שנועד לבטא את עושרה וגדולתה של האימפריה הפורטוגזית ומסעותיה הימיים. זהו סגנון מצועצע ועשיר הכולל נושאים מורכבים וברובו יש שימוש של טכניקת גילוף באבן. תוכלו לזהות את הסגנון באמצעות המוטיבים הימיים הרבים; חבלים, עוגנים, מפלצות ים, אלמוגים, קונכיות, חלקי ספינות וכד'. סגנון זה הושפע רבות מחוויותיהם של אותם ימאים והשפעותיהם מן המסעות בהם לקחו חלק.

המבנה עצמו מחולק לשניים כאשר בחלק הראשון והמזרחי יותר תוכלו למצוא את הכנסייה שנבנתה לכבוד מריה. הכנסייה עצמה עדיין פעילה ואפשר להיכנס אליה בחינם ולהתרשם מהמבנה. החלק השני והמערבי של המבנה הוא מקום משכנם של הנזירים אשר היום משמש כמוזיאון.

כנסייה

למבנה הכנסייה יש שני שערים שלא ניתן לפספס. הראשון שתראו הוא השער הדרומי.

שער דרומי

שער דרומי - מנזר ז'רונימוש

אם תעמדו מול הכנסייה לא תוכלו שלא לשים לב לשער הדרומי היפהפה של המבנה. השער פרוש לגובה של 32 מטר ו-12 מטר רוחב. הוא שופה סגנונות אומנותיים רבים כשבעיקרם אפשר לראות את הסגנון המנואלני והגותי. על עמוד הטרימו שבין שתי הדלתות תוכלו למצוא את אנריקה הספן, מחלוצי עידן התגליות, עומד עם שריונו וחרבו כשמעליו נמצא הטימפנון (הקשת של הדלת) של המבנה בו תוכלו לראות שני אירועים מחייו של הקדוש הירונימוש שעל שמו נקרא גם המנזר. הקדוש הירונימוש שחי במאה ה-4 לספירה, ידוע בעיקר כאדם הראשון שתרגם את התנ"ך ללטינית.

מצד שמאל של הטימפנון תוכלו לראות את התמונה של הקדוש הירונימוש נשען על רגלו של אריה. האגדה אומרת שביום אחד בזמן שהירונימוש שהה עם הנזירים הגיע לפתע אריה. הנזירים נבהלו מהמראה והחליטו לברוח, חוץ מהירונימוש שנשאר בשקט וחיכה לתגובתו של האריה. האריה נשען ליד הירונימוש ומשם הסיפור ממשיך כשהירונימוש החליט לצלול לתוך עיניו של האריה, ותוך כדי שהוא מבחין בו הוא שם לב שהאריה סובל מאוד. הוא מחליט להרים את רגלו ואז הוא מוצא קוץ גדול שנתקע ברגלו של האריה. הירונימוש מוציא לאריה את הקוץ ולאחר מכן מטפל בו.

בתמונה השנייה תוכלו לראות את הירונימוש באחד ממסעותיו הארוכים. 

בין אותן שתי תמונות תוכלו לראות את מגן הגוף של המלך מנואל הראשון מעוטר רבות בסגנון המנואלני.

מעל כל אלה תוכלו לראות את מריה הקדושה שלשמה הכל הוקם, עומדת ומחזיקה את בנה ישו.

השער המערבי

שער מערבי - מנזר ז'רונימוש

השער המערבי הוא דוגמא טובה לשינוי שבין הסגנון הגותי לרנסנס והוא נבנה בשנת 1517.

על הטימפנון תוכלו לראות שלוש תמונות משלושה אירועים הקשורים ללידתו של ישו. מן הצד השמאלי תוכלו לראות את המלאכים מגיעים למריה ומודיעים לה שהיא הולכת ללדת, באמצע תוכלו לראות את הלידה עצמה של ישו ובתמונה הימנית תוכלו לראות את החג.

מן התמונות הללו תוכלו לראות שיוצאים מספר פיצולים המובילים אל מספר דמויות הנמצאות על העמודים. ביניהם תוכלו למצוא את המלך מנואל והמלכה מריה ומתחתיהם תוכלו לראות את הקדוש הירונימוש והקדוש ג'ון הבפטסיט.

חלל התפילה

אחד החללים הגדולים והמרשימים בעיר, בגודל של 19 מטר רוחב כשבמרכזו תוכלו לראות ששה עמודי תווך המגיעים לגובה של 25 מטרים. סגנון הבנייה מאוד אופייני לתקופת הרנסאנס עם מוטיבים מנואלנים רבים. 

בפנים תוכלו לשים לב לשני קברים מפורסמים; הקבר של לואיש דה קמואש (למרות שיש עדיין ספקות אם הוא אכן קבור שם), מי שנחשב למשורר הלאומי של פורטוגל, וכמובן, איך לא - הקבר של ואשקו דה גמה.

ככל שתתקדמו תוכלו לשים לב שלצד במת המקהלה נמצאים עוד קברים שמוחזקים על ידי פילים. מן הצד השמאלי קבורים המלך מנואל ואשתו המלכה מריה ומהצד הימני אלו המלך ז'ואו השלישי ואשתו המלכה קטרינה.

המנזר

קלויסטר מרכזי - מנזר ז'רונימוש

כשתיכנסו למנזר תיתקלו בקלויסטר דו קומתי עצום בגודל של 55 גובה על 55 מטר רוחב. המבנה עצמו מושפע כמובן מן הסגנונות הגוטי והמנואליני ובעצם בו שכנו אנשי מנזר ז'רונימוש. כיום תוכלו לטייל בין חדרי הקלויסטר המרשים ולעלות לקומה השנייה על מנת להתרשם מן חלל התפילה המרשים מלמעלה.

במנזר עצמו קבורים כיום הרבה אנשי רוח ותרבות חשובים בפורטוגל, כשהרלוונטי להיום הוא הסופר פרננדו פסואה (Fernando Pessoa) אשר קבור לצד הארקדות של הקלויסטר. פסואה הוא אחד משני הסופרים המפורסמים של פורטוגל מהמאה ה-20 ביחד עם ז'וזה סאראמאגו. מלבד היותו סופר, פסואה היה גם משורר, מתרגם ואף למד פילוסופיה. הוא התפרסם בעיקר בשל יכולות הכתיבה הייחודיות שלו והמגוון הרחב של שמות העת שלו (כ-72 שמות) להם הוא קרא הטרונימים. אותם הטרונימים הם למעשה ישויות נפרדות כשלכל אחת מהן תכונות אופי שונות. בגלל הסגנון הייחודי הזה של כתיבתו אפשר ממש להרגיש שלכל הטרונים יש סוג כתיבה שונה לחלוטין כאילו לא אותו אדם הוא זה שכתב את אותו הספר. מספריו המפורסמים שתורגמו לעברית הוא "ספר האי נחת".

מלבד פרננדו פסואה קבורים במנזר גם אלמידה גארט, אלשנדרה הרקולנו, תאופילו בראגה ואוסקר קרמונה. לכולם ישנם חדרי תצוגה במנזר עצמו.

מנזר ז'רונימוש

מוזיאון

מן הכנף המערבית של המבנה תוכלו לראות את התור המשתרע אל המוזיאון הארכיאולוגי הלאומי של פורטוגל. במוזיאון תוכלו לראות ממצאים כגון תכשיטים ואריחים מהתקופה הרומית (המאה ה-1 עד המאה ה-6), חפצים מורים מן השנים המוקדמות של המאה ה-8 ועוד מספר תצוגות מתחלפות עם ממצאים מכל העולם.

הכניסה לכנסייה היא חופשית, למידע על המנזר והמוזיאון לחצו כאן.