תחנת הרכבת בפורטו - סאו בנטו

העיר פורטו מציעה כל כך הרבה למבקרים בה; אווירה קסומה שרבים נשבים בה, רחובות קטנים וצבעוניים, טעמים מיוחדים, אתרים מרגשים, נהר מרשים מקושט בגשרים ועוד ועוד.

אחד מאתרי החובה, שבלעדיו ביקורכם בעיר לא יהיה שלם, היא תחנת הרכבת המפורסמת – סאו בנטו (São Bento).

הסיבה שתחנת הרכבת כל כך מפורסמת היא בזכות יצירת האריחים המפוארת שעד היום מתנוססת על קירות התחנה. לא ניתן לפספס זאת, עם כניסתם למקום, ואף עוד בדרככם לעברה, העיניים מיד מזהות את הפאר שהוצב שם בתחילת המאה ה-20.

אבל נלך קצת אחורה, רגע לפני האריחים..

המבנה שבמקום שימש בעבר כמנזר בנדקטיני מהמאה ה-16 לספירה. מי שאיכלס את המקום היו אנשי המסדר של בנדיקטוס (אשר שורשיו בארץ), מכאן גם שם התחנה "סאו בנטו". אך מה הוביל את המנזר העתיק להפוך לרכבת כה מפורסמת?

באמצע המאה ה-19 החל גל של דיכוי מסדרים דתיים בפורטוגל. מצב הנזירים החמיר ואט אט הם הלכו לעולמם. אלה היו הנזירות שנשארו לאכלס את המקום, כאשר במקביל החלו להירקם תכניות של בניית תחנת רכבת במקום. 

במקביל, מכיוון שכן הוחלט לכבד את קיום המסדר ויושביו, ולאפשר להם להישאר שם עד יומם האחרון. אולם, הם לא צפו שנזירה אחת, עקשנית במיוחד, תשרוד עד לשנת 1892! עבודות הבנייה התעכבו באופן דרמטי ובינתיים נפתחה הרכבת השנייה של העיר – קמפנייה (Campanha). הבנייה של הרכבת המדוברת החלה רק בשנת 1896, וסיפורו של העיצוב מתחיל בשנת 1905...

הארכיטקט המרכזי שבנה את התחנה היה אדם בשם מרקש דה סילבה. הוא השפיע רבות על העיר, זאת ניתן לזהות באמצעות החותמת שלו המוטבעת על כל האתרים והרחובות שהוא עיצב בעיר (יוזמה של בתו שהוצאה לפועל לאחר מותו).

ולגולת הכותרת – האריחים! תחילה נציין כי אם תרצו להרחיב את הידע אודות תופעת האריחים בפורטוגל, תוכלו לעשות זאת כאן.

אך נתמקד ביצירה המטורפת שלשמה התכנסנו;

כ-20,000 אריחים משובצים על קירות התחנה, אשר את כולם צבעו בעבודת יד במשך 10 שנים. השאלה האהובה על התיירים היא האם קודם צבעו את האריחים או קודם תלו אותם? נוכל לספר לכם שאת האריחים הללו קודם כל צבעו ורק לאחר מכן שיבצו אותם אחד אחד. עוד נוכל לגלות לכם, שבאופן מכוון – יש נקודה על הקיר שבה האריחים שובצו לא נכון. תוהים למה? הצטרפו אלינו לסיור בפורטו הקלאסית ונספר לכם על כך.

אז מה אתם רואים שם בעצם בין כל האריחים הללו?

כל קיר והמשמעות שלו;

תתחילו עם מבט לעבר הציורים המוארכים הצבעוניים על קיר הכניסה לתחנה. שם תוכלו לזהות נשים המסמלות את עונות השנה המתחלפות.

תרימו את הראש לעבר הטבעת הצבעונית שמקיפה את כל קירות התחנה, ותוכלו לראות את התפתחות ההיסטוריה של אמצעי התחבורה בפורטוגל לאורך השנים.

כשתסיימו עם כל האריחים הצבעוניים, יוותרו מסות של אריחים כחולים אשר מאפיינים בעיקר את צפון המדינה. כל אחד מהקירות הכחולים הללו מתאר עולם ומלואו מתקופות שונות.

הקירות המקשטים את המעבר לעבר הרציפים מתארים סצנות מחיי היומיום לאורך ההיסטוריה של העיר.

שני הקירות האחרים, הקטנים יותר, מתארים ארבעה מאורעות מרכזיים בהיסטוריה של המדינה:

תתחילו עם הקיר של עמדת הכרטיסים. בחלקו העליון תוכלו לראות את חתונתם של מלך פורטוגל – ז'ואו הראשון, והנסיכה פיליפה מלנקסטר, חתונה פוליטית שחתמה את הברית המפורסמת בין בריטניה ופורטוגל.

בחלקו התחתון של הקיר תוכלו לזהות את "הנריקה הספן". לא במקרה הנריקה הוצב על הקיר הזה, הוריו היו ז'ואו ופליפה מהציור העליון. הנריקה נחשב כחלוץ של עידן התגליות, מי שהוביל ופתח את תור הזהב של האימפריה הפורטוגזית. בציור שעל הקיר מסופר הסיפור של כיבוש סטואה משנת 1415, אותו כיבוש שפתח את הציר לעבר אפריקה ובהמשך למזרח.

תסתובבו 180 מעלות ותביטו על הקיר שממול, שם יחכו לכם שני המאורעות האחרונים;

הפעם נתחיל מהקיר התחתון, שם נערכת פגישה בין נציג הממלכה הפורטוגזית לבין מלך לאון, כאשר הנציג הפורטוגזי הגיע לבקש רחמים והסרת המצור שהוטל על פורטוגל. הבקשה נענתה, אך כעבור זמן מה מלך פורטוגל הראשון – אפונסו הנריקש, בגד בהסכמה שניתנה והחליט לצאת לקרב המפורסם, המתואר בציור העליון (הקרב על וולדווז), אשר ההסכם שנחתם בתומו קבע את גבולות פורטוגל עד היום.

אז נכון, בפורטוגל יש אינסוף אריחים עד שלפעמים זה יכול להימאס. אבל רק מקריאת הכתבה שלנו אתם יכולים להבין כמה מחכה לכם באתר המופלא הזה. אל תחמיצו.

תחנת הרכבת בפורטו - Porto's rail station
תחנת הרכבת בפורטו - Porto's rail station
האריחים בתחנת הרכבת של פורטו - The tiles at Porto's rail station
האריחים בתחנת הרכבת של פורטו - The tiles at Porto's rail station