יום המהפכה אשר נחגג כיום בפורטוגל הינו לזכר המהפכה שהתרחשה בתאריך 25 באפריל 1974 וזכתה לכינויים שונים. שמה הרשמי נגזר מהתאריך בו התרחשה – מהפכת ה-25 באפריל (Revolução de 25 de Abril). ביום זה החליפה פורטוגל את השלטון הדיקטטורי בשלטון דמוקרטי (אשר מתקיים בה עד היום), וזאת ללא הרבה התנגדות וכמעט ללא הרוגים (4 הרוגים בכל המהפכה כולה!), ומכאן מגיע אחד הכינויים שלה – “המהפכה השקטה”.

נחזור אחורה בזמן לדיקטטורה והגורמים למהפכה –

בשנת 1932 עלה לשלטון אנטוניו דה אולביירה סלזאר (António de Oliveira Salazar) והנהיג במדינה שלטון דיקטטורי, פשיסטי וקתולי. כחלק מהשקפותיו הוא ראה בשמירה על השליטה בקולוניות האפריקאיות של פורטוגל (ביניהן אנגולה, מוזמביק וכף ורדה) ערך עליון, וזה מה שהביא לנפילת השלטון בסופו של דבר. סלזאר שלט בפורטוגל תקופה ארוכה, וכל ניסיון הפיכה נגדו נכשל על הסף. בשנת 1968 לקה סלזאר באירוע מוחי ומת כשנתיים לאחר מכן. את מקומו בשלטון תופס מרסלו קייטנו, אשר החזיק בתפיסות וערכים דומים לאלו של סלזאר.

בואו להתרשם מרשימת הסיורים שלנו >>

המהפכה החלה עם פיטורי מספר גנרלים חשובים בצבא פורטוגל, אשר נבעו מהתנגדותם לשליטה בקולוניות באפריקה. ההסתה בצבא כנגד השליט הדיקטטור מגיעה לשיאה, וביוזמת הגנרלים מתרחשת המהפכה. בתחילת חודש אפריל מתרחשת תחרות הארוויזיון בבריטניה, והשיר שנבחר לייצג את פורטוגל בתחרות, “אחרי הפרידה” (E depois do adeus) של הזמר פאולו דה קראבליו, משמש כסימן לפרוץ המהפכה. המהפכה מגיעה לשיאה בליל ה-25 באפריל, אז מושמע ברדיו ברחבי פורטוגל שיר נוסף, המשמש סימן לחיילים לצאת לרחובות. החיילים שמים פרחי ציפורן אדומים בקני הרובים שלהם כסמל לחוסר אלימות, והאזרחים מתבקשים לצאת גם הם לתמיכה במהפכה מלווים בפרחים אלה. כך קיבלה המהפכה את כינויה המוכר ביותר – “מהפכת הציפורנים” (Revolução dos Cravos).

וסוף סוף, לאחר שנים רבות של דיכוי ונסיונות הפיכה שלא צלחו, המהפכה מגיעה לשיאה בתאריך 25.4.1974 כאשר מצליחים להפיל את השלטון הדיקטטורי בפורטוגל. מרסלו קייטנו נשלח לכלא בברזיל, שם הוא מוצא את מותו כשש שנים לאחר מכן, והגנרלים תופסים השלטון עד הבחירות הרישמיות בשנת 1976.

חגיגות יום המהפכה כיום

יום המהפכה נחגג עד היום מדי שנה בתאריך 25.4. יום זה נחשב לאחד הימים החשובים ביותר לעם הפורטוגזי. זהו יום חופש כללי בו כל העסקים סגורים, והפורטוגזים מתרכזים בחגיגות. בערב שלפני מתקיימות הופעות ומסיבות עד אור הבוקר וביום המהפכה עצמו מתקיימים טקסים ממלכתיים וצעדות של חיילים במדים ייצוגיים. וכמובן, בכל פינת רחוב ניתן למצוא אנשים שמוכרים פרחי ציפורן אדומים (:

מוזיאון המהפכה

מוזיאון המהפכה נמצא בשכונת שיאדו. מוצגים בו כלים, חפצים וסיפורים מהמהפכה. מחוץ למוזיאון נמצאות שתי עמדות שמירה, כאשר מרבית הזמן רק אחת מהן מאוישת על-ידי חייל במדים ייצוגיים. זהו מעין משמר כבוד אשר “שומר על המוזיאון” באופן סימבולי.

רוצים לשמוע הכל אודות המהפכה ולהבין כיצד בניין המוזיאון קשור אליה? אתם מוזמנים להצטרף אלינו לסיור של ליסבון הקלאסית.

עובדת בונוס