כיאה לישראלים בחו”ל, אנחנו תמיד מחפשים את הקשר והסיפור היהודי ביעד בו אנו מטיילים, ולליסבון אכן יש סיפור ארוך ומפותל עם הקהילה היהודית כבר מימי הביניים. על כן רבים מופתעים מהעובדה שהקהילה היהודית בפורטוגל כיום הינה מאוד מצומצמת, וכן שבעיר קיים רק בית כנסת אחד, ועוד אחד מודרני באופן יחסי לעיר עם היסטוריה כה עשירה. מדובר בבית הכנסת “שערי תקווה”, בית הכנסת הראשון שהוקם בפורטוגל מאז המאה ה-15, שממוקם לא רחוק מכיכר מרקש דה פומבל, ומופעל על ידי הקהילה היהודית של ליסבון.
בליסבון הייתה קהילה יהודית עוד בתקופת ימי הביניים, אך הקהילה התרחבה באופן משמעותי בשנת 1492 בעקבות גירוש ספרד, בעקבותיו הגיעו לפורטוגל כמאה אלף יהודים. במהלך 5 השנים שלאחר מכן היהודים עוברים ממעמד של עבדים, למעמד של נתינים מן המניין בהוראתו של המלך מנואל הראשון, ולבסוף בשנת 1497 הם נאלצים לעבוד הטבלה לנצרות ומקבלים את הכינוי “הנוצרים החדשים”. בשנת 1536 המלך ז’ואו השלישי מקים את האינקוויזיציה בפורטוגל שפועלת כמעט 300 שנים(!) עד שבשנת 1821 היא מבוטלת על פי חוק. במהלך התקופה בה פועלת האינקוויזיציה בפורטוגל נרצחים כ-30,000 יהודים, אחדים מצליחים לברוח ולא מעט מוותרים על היהדות בלית ברירה.
שמעתם על הסיור החינמי שלנו? לחצו לכל הפרטים >>
מקורה של הקהילה היהודית בליסבון כיום היא ביהודים שהגיעו ממרוקו וגיברלטר בתחילת המאה ה-19, עם ביטול האינקוויזיציה בפורטוגל. אותם יהודים נאלצו לקיים את מצוות היהדות ללא בית כנסת במשך תקופה ארוכה, שכן בתי כנסת עתיקים לא נותרו בעיר (אלו שהיו קיימים נהרסו או הוסבו לשימושים אחרים) ועד סוף המאה ה-19 הם נתקלו בהתנגדות לבניית בית כנסת מצד משפחת המלוכה. בשנים 1897-1901 הקהילה היהודית עמלה על קבלת האישורים, בשנת 1902 נרכשות האדמות ברחוב אלכסנדר הרקולאנו (Alexandre Herculano) ובית הכנסת נפתח לשימוש ב–18 במאי 1904. האדמות שנרכשו נתרמו לקהילה היהודית של ליסבון ומי שעמלו על התכנון והבנייה של המקום היו האדריכל מיגל ונטורה טרה והבונים פריירה דה קמפוס.
החזית הראשית של בית הכנסת פונה לחצר פנימית, מכיוון שבתקופה בה המקום נבנה פורטוגל הנהיגה חוק שאסר על מבני דת שאינם קתוליים לפנות לרחוב. קל מאוד לפספס את המקום במבט ראשון, שכן בשנים האחרונות המקום נעול בשער ברזל מטעמי אבטחה. בית הכנסת פונה לכיוון לירושלים ומחולק לכמה חלקים מרכזיים – בית הכנסת עצמו, מקווה, חדרי רחצה וחצר, כאשר ברחבה בחיצונית ישנו קיר שמוקדש לתורמים של בית הכנסת. בשנת 1995 בית הכנסת הוכרז כאתר מורשת עולמי על ידי אונסק”ו בשל החשיבות ההיסטורית שלו לסיפור היהודי בפורטוגל.
כיום, הקהילה היהודית בליסבון הינה מאוד מצומצמת ולכן בית הכנסת לא פועל באופן שוטף בימי חול אך מתקיימות בו תפילות בשבתות וחגים. ביקורים או תפילות יש לתאם מראש, לפרטים מלאים בקרו באתר של הקהילה היהודית של ליסבון בלחיצה כאן.