זמרות פאדו

שיתוף הכתבה

אם אתם חובבי מוזיקה מסורתית כנראה כבר שמעת על הפאדו, המוזיקה המסורתית הפורטוגלית. המילה פאדו מגיעה מהמילה הלטינית ‘פאטום’ שמשמעותה גורל, ואכן ניתן להרגיש בשירי הפאדו תחושה של גורל ידוע מראש. המילה שתאפיין את שירי הפאדו בצורה הטובה ביותר היא המילה הפורטוגזית Saudade שמתארת ערגה, געגועים עזים ומלנכוליות. הפאדו מאופיין בהרכב מצומצם של זמר או זמרת, גיטרה קלאסית, גיטרה פורטוגזית, ולעיתים גיטרה בס או קונטרבס. 

בואו להתרשם מרשימת הסיורים שלנו >>

יש שתי השערות לגבי התקופה בה התפתח הפאדו. האחת אומרת שכבר בתקופת המורים התחיל להיווצר הסגנון, והשנייה אומרת שהסגנון נוצר בעידן התגליות במאות ה-15-16. כך או כך הסגנון המשיך להתגלגל ולהשתנות בעקבות השפעות מברזיל ומאפריקה. בסופו של דבר במאה ה-20 התייצבו שני סגנונות פאדו עיקריים. פאדו של העיר קוימברה במסגרתו שרים זמרים גברים בלבד, ופאדו של ליסבון המשלב זמרים וזמרות. 

בכתבה זו נתרכז בזמרות הפאדו. יש לא מעט זמרות חשובות ומפורסמות ברמה העולמית. נתחיל מזמרות העבר:  

מריה סווארה (Maria Severa)

אי אפשר להתחיל לדבר על נשים בפאדו מבלי להזכיר את מריה סווארה. סווארה הייתה זמרת הפאדו הראשונה שהתפרסמה. היא נולדה ב-1820, אביה היה צועני ואמה מעיירה קטנה במרכז פורטוגל בשם אובר. סווארה עברה לליסבון, החלה לעבוד כזונה ולבסוף נהייתה בעלת פונדק. היא החלה להופיע עם שירי פאדו בפונדק כזמרת ונגנית גיטרה פורטוגזית. סווארה נפטרה בשנת 1846 בגיל 26 בלבד.

גרפיטי בליסבון מריה סוורה Maria Severa Grafiti in Lisbon

 

עמליה רודריגז (Amália Rodrigues) 

רודריגז מוכרת כ”מלכת הפאדו” (Rainha do Fado). היא נולדה ב-1920 בליסבון והחלה לשיר כשהייתה בת 15. בגיל 19 הוזמנה לראשונה לשיר בקונצרט פאדו מקצועי, ומאז נהייתה אורחת קבועה בקונצרטים רבים. תוך שנה, רודריגז נהייתה אחת הזמרות המפורסמות והמוערכות ביותר פורטוגל ובהמשך החלה להשתתף בסרטים גם כשחקנית וזמרת.  ב-1943 רודריגז החלה להופיע בעולם (אפילו אצלנו בארץ!) ולא הפסיקה להופיע עד גיל 70. רודריגז נפתרה ב-1999 בגיל 79 והייתה האישה הראשונה שנקברה בפנתיאון הלאומי בליסבון.

 

Amelia Rodrigues עמליה רודריגז

וכעת הגיע הזמן לעבור לזמרות עכשוויות שעדיין ניתן להגיע להופעות שלהן:

מריזה (Mariza) 

מריזה נולדה ב-1973 במוזמביק, אמה הייתה מקומית ואביה מפורטוגל. כשהייתה בת 3 משפחתה עברה לליסבון. היא החלה לשיר בגיל צעיר ושרה בעיקר ג’אז וגוספל. לאט לאט החלה לשיר גם פאדו בעקבות שכנועים רבים מאביה שחשב ששירת המוסיקה הפורטוגלית תעזור לה להתקבל בחברה כמקומית ולא כזרה.

מריזה Mariza

כאשר עמליה רודריגז נפטרה, מריזה הוזמנה לשיר בטקס לזכרה. ההופעה הושמעה ברדיו וגרמה לעליה משמעותית בפרסום של מריצה. 

כיום מריזה מופיעה בכל העולם ומכרה מעל למליון אלבומים. היא נחשבת לאחת מזמרות הפאדו המוערכות בעולם כיום. ניתן להתעדכן בהופעות הקרובות שלה באתר הרשמי שלה. 

דולסה פונטש (Dulce Pontes)

פונטש נולדה ב-1969 ליד ליסבון. היא למדה לנגן בפסנתר ולשיר סגנונות רבים, ביניהם פופ, מוסיקה קלאסית ופולק. בגיל 18 החלה להשתתף בתחרויות שירה מקומיות וקצת לאחר מכן החלה בקריירת משחק והשתתפה בתכניות טלוויזיה ובהצגות בתיאטרון. 

עם השנים פונטש החלה להתעמק בפאדו, והחלה לשלב בפאדו השפעות של מוזיקת עולם אפריקאית, ברזילאית, ערבית ובולגרית. ב-1991 זכתה פונטש בתחרות שירה שהובילה אותה להשתתפות באירוויזיון, בו הגיעה למקום שמיני.  היא עשתה לא מעט עיבודים לשירים של עמליה רודריגז, מה שזיכה אותה בכינוי “היורשת של עמליה רודריגז”.

אנה מורה (Ana Moura)

אנה מואורה נולדה ב-1979 בסאנטארם (Santarém), פורטוגל. מרה הייתה זמרת הפאדו הצעירה ביותר שהייתה מועמדת לפרס אדיסון (המקבילה האירופאית לפרס הגראמי האמריקאי). האלבום הראשון שלה יצא ב-2003 והיה הצלחה מסחררת. נמכרו כ-10,000 עותקים של האלבום והוא זכה בתואר הזהב של איגוד תעשיית ההקלטות הפורטוגזי. ב-2007 מורה התארחה בהופעה של ה-Rolling Stones, בה היא שרה את השיר No Expectations יחד עם מיק ג’אגר.ב-2012 הוציאה את אלבומה החמישי Desfado, שהופץ במדינות שונות והגיע למקום הראשון במצעד האלבומים הפורטוגזי. הדבר זיכה אותו בתואר “הפלטינה המשושת” של איגוד תעשיית ההקלטות הפורטוגזי.

ב-2013 השתתפה מורה באלבום של עידן רייכל “רבע לשש” שם ביצעה איתו עיבוד דו לשוני בעברית ופורטוגזית לשיר הפאדו Sabe Deus. כיום היא נחשבת לאחת מזמרות הפאדו הטובות ביותר, והיא מופיעה בכל העולם.

אם אתם אוהבים פאדו, תוכלו לבקר באתרים של הזמרות הנ”ל ולנסות להגיע להופעה שלהן!

ואם אתם מגיעים פורטוגל תוכלו למצוא מופעי פאדו מקומיים כדי לחוות כאן את הסגנון המיוחד. את ההמלצות שלנו לליסבון תוכלו למצוא כאן, ולפורטו ממש כאן


לקריאה נוספת