אנטוניו סלזאר

בהיסטוריה של כל מדינה ניתן למצוא שלל מנהיגים ודמויות ציבוריות – כאלה שראויים להערכה, כאלה שהמעשים שלהם היו שנויים במחלוקת וכאלה שכיום היינו מעדיפים למחוק מעל דפי ההיסטוריה. פורטוגל לא יוצאת דופן מהבחינה הזאת ולאורך ההיסטוריה העשירה שלה תוכלו למצוא סיפורים רבים על מלכים, קדושים ומגלי ארצות אמיצים. בכתבה הזאת אנחנו רוצים לספר לכם דווקא על אחת הדמויות הידועות לשמצה בהיסטוריה הפורטוגלית – הדיקטטור אנטוניו סלזאר.

אנטוניו סלזאר (António de Oliveira Salazar) נולד בשנת 1889 למשפחה נוצרית אדוקה ותחילה התכוון להיות כומר. בשנת 1910 החל ללמוד כלכלה באוניברסיטת קוימברה ובשנת 1916 התמנה להיות פרופסור לכלכלה פוליטית באותה אוניברסיטה. בשנת 1928, כתוצאה משינויים ותחלופות רבות בשלטון, המצב הכלכלי בפורטוגל היה קשה והשליט הצבאי של פורטוגל ביקש מסלזאר להתמנות לשר הכספים ולייצב את כלכלת פורטוגל. לאחר לחצים רבים סלזאר הסכיםף וארגן את כלכלת פורטוגל כך ששרדה את המשבר הכלכלי העולמי בשנת 1929.

בואו להתרשם מרשימת הסיורים שלנו >>

בשנת 1932 נבחר אנטוניו סלזאר בבחירות דמוקרטיות לכהן כראש ממשלת פורטוגל, ומכאן החל תהליך ריכוז של סמכויות המדינה בידיו, עד הפיכתה לדיקטטורה. סיסמת שלטונו הייתה “האל, המולדת והמשפחה” (Deus, Pátria e Família), והבסיס לדיקטטורה של סלאזר היה יציבות. הוא הנהיג משטר פשיסטי והקים משטרה חשאית בשם PIDE שדיכאה כל התנגדות לשלטונו. הוא הכריז על הנצרות הקתולית כדת הרשמית במדינה, וחינוך דתי היה חובה.

שאיפתו של סלאזר הייתה שפורטוגל תהיה מדינה בעלת חשיבות בינלאומית, ולכן הוא ראה צורך להבטיח את המשך שליטתה במושבות השונות באפריקה ואסיה. בתקופתו, פורטוגל ראתה את עצמה ככוח הקולוניאלי השלישי בחשיבותו בעולם. עם השנים הוא נתקל בבעיה בנוגע למושבות בשל מרידות התושבים שדרשו עצמאות ונתמכו על-ידי ארצות הברית וברית המועצות. בתגובה, שלחה פורטוגל אלפי חיילים אל מעבר לים כדי לדכא את המרידות, מה שהוביל לאבדות קשות בקרב שני הצדדים. אותה החלטה להמשיך להחזיק בקולוניות היא שקבעה את פעולותיו של סלזאר בתקופת מלחמת העולם השנייה. סלזאר, אשר לא תמך במשטר הנאצי ואף תיעב את היטלר, החליט כי פורטוגל תישאר ניטרלית. הוא הבין כי אם יצטרף למלחמה הוא יאבד את הכוח הצבאי הנחוץ לשליטה בקולוניות. כך נחתמה בשנת 1939 ברית הניטרליות האיברית בין סלזאר ובין הרודן הספרדי פרנקו.

תחילת קצה של הדיקטטורה הפורטוגלית הגיע בשנת 1968, כאשר סלזאר לוקה בשבץ מוחי והנשיא מפטר אותו מתפקידו. ממשיך דרכו היה מרסלו קייטנו (Marcello Caetano) אשר ממשיך להנהיג בפורטוגל דיקטטורה שמרנית. באופן מפתיע, סלזאר מתאושש באופן חלקי מהאירוע המוחי, וקרוביו לא מספרים לו שהוא איבד את תפקידו. הוא ממשיך “לשלוט” בפורטוגל מאחורי הקלעים עד למותו בשנת 1970. בשנת 1974 מגיע לסופו גם שלטונו של מרסלו קייטנו במהפכה בהנהגת בכירי הצבא. המהפכה זכתה לכינויים שונים, ביניהם “המהפכה הצבאית השקטה” והמפורסם שבהם – “מהפכת הציפורנים”. אם אתם רוצים ללמוד עליה יותר, אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה שלנו בנושא כאן.

טוען... כבר איתכם :)