גשר ה-25 באפריל

גשר ה-25 באפריל - 25 Aptil bridge

כיום מחברים בין ליסבון ובין צידו השני של נהר הטז'ו שני גשרים – גשר ואשקו דה גמה, החדש יותר מבין השניים; וגשר ה-25 באפריל (שידוע גם בכינוי "הגשר האדום"), הוותיק יותר, המחבר בין חלקה המערבי של ליסבון והעיר אלמדה (Almada).

כבר במאה ה-19 החלו לגבש תכניות לבניית גשר שיחבר את ליסבון לצידו השני של הנהר. בין הרעיונות שעלו היה בניית גשר מליסבון למונטיז'ו (Montijo) (פחות או יותר באזור שבו עובר כיום גשר ואשקו דה גמה) או בניית גשר משכונת שיאדו לאלמדה.

בשנת 1950 הכריזה ממשלת "המדינה החדשה" (הדיקטטורה ששלטה פורטוגל בראשותו של אנטוניו סלזאר), על בניית הגשר שאנחנו מכירים כיום. הבנייה החלה בנובמבר 1962 ונמשכה כארבע שנים, הגשר נחנך רשמית באוגוסט 1966.

בואו נדבר רגע במספרים –

אורכו של הגשר הוא 2,277 מטרים, והוא נמצא בין 40 הגשרים התלויים הארוכים ביותר בעולם. המגדל הצפוני (זה שקרוב יותר לליסבון) בנוי לעומק של 35 מטרים מתחת למים והמגדל הדרומי בנוי לעומק של 80 מטרים מתחת למים. שניהם מתנשאים לגובה של 190 מטרים מעל המים, ובין הגשר עצמו והמים מפרידים כ-70 מטרים.

בבנייתו הושקעו 2.2 מיליון אשקודו (המטבע הפורטוגזי לפני ההצטרפות לגוש האירו), שהיו שוויי ערך לכ-32 מיליון דולר. על מנת להחזיר את עלויות הבנייה הוחלט שהגשר יהיה כביש אגרה, כיום עלות נסיעה על הגשר היא 1.8 אירו, ובכל יום חולפות עליו כ-150,000 מכוניות.

במקור הגשר היה מורכב מארבעה נתיבי נסיעה, שניים לכל כיוון. במהלך השנים נבנה נתיב נוסף במרכז הגשר, שכיוון הנסיעה בו היה משתנה בהתאם לצורך, ומאוחר יותר נבנה נתיב נסיעה שישי. עד היום ניתן להבחין בהבדל בין שני נתיבי הנסיעה הפנימיים, בהם נוסעים על משטח ברזל, ובין נתיבי האספלט החיצוניים. בחלקו התחתון של הגשר עוברת רכבת, ואין עליו מעבר להולכי רגל למעט פעם אחת בשנה, בה נסגר הגשר למכוניות לטובת ריצת חצי-מרתון בה חוצים הרצים את הנהר.

אם הגשר גורם לכם להרגיש כאילו אתם נמצאים במקום אחר בעולם – זה לא במקרה! לעתים קרובות נעשית השוואה בין גשר ה-25 באפריל ובין גשר שער הזהב (Golden Gate Bridge) בסן פרנסיסקו, בעיקר משום ששני הגשרים צבועים באותו צבע (שהעניק לגשר בליסבון את הכינוי הרווח שלו). אך האמת היא שהגשר הליסבונאי נבנה תוך שימוש בתכניות של גשר המפרץ (Bay Bridge) שמחבר בין סן פרנסיסקו ואוקלנד. שני הגשרים הללו אף נבנו על-ידי אותה חברה אמריקאית, והברזל בו נעשה השימוש בבנייה יובא לפורטוגל מארצות-הברית.

בטקס חנוכת הגשר נכחו נשיא פורטוגל והקרדינל של ליסבון וכמובן – ראש ממשלת פורטוגל דאז, שעל שמו נקרא הגשר – גשר סלזאר (Ponte Salazar). באופן סמלי מאוד, לאחר מהפכת הציפורנים, שהביאה את הדיקטטורה לקצה, שינה הגשר את שמו לשמה הרשמי של המהפכה – גשר ה-25 באפריל (Ponte 25 de Abril).

על מנת להתרשם מהגשר בעת ביקורכם בעיר נמליץ לכם להגיע לאזור בלם, ממנו ניתן לראות את הגשר במלוא הדרו. מומלץ גם לחצות את הגשר (וליהנות מהנוף בדרך) על מנת להגיע לנקודת תצפית נהדרת על ליסבון למרגלות הפסל של ישו (Cristo Rei).

אתם מוזמנים להצטרף אלינו לסיור של אראבידה והסביבה, אותו אנחנו מסיימים בביקור למרגלות הפסל של ישו ובחציית הגשר.