מאז כיבוש פורטוגל מידי המורים והקמתה של פורטוגל כמדינה בשנת 1143, ועד תחילת המאה ה-20, היא הייתה נתונה תחת שלטון מלוכני. אך ב-5 באוקטובר 1910, בעקבות שינויים פוליטיים וחברתיים בפורטוגל, מתרחשת מהפכה גדולה בהובלת המפלגה הרפובליקנית הפורטוגזית, שחבריה היו סבורים שהם תקוותה האחרונה של פורטוגל ורק הם יכולים להחזיר לפורטוגל את יוקרתה. המהפכה ידועה בשני שמות: המהפכה הרפובליקנית ומהפכת אוקטובר, ותוצאתה העיקריות הייתה החלפת שלטון בית המלוכה הפורטוגזי ברפובליקה פורטוגזית.
המהפכה הרפובליקנית הייתה תוצר של התקוממות עממית שהחלה כבר בשנת 1908 ברצח המלך קרלוש הראשון ובנו הבכור, יורש העצר לואיש פיליפה, שהשתייכו לבית ברגנסה שהיה בשלטון כבר משנת 640. משפחת המלוכה חזרה לליסבון אחרי נופש מחוץ לעיר כאשר שני מתנקשים הסתערו על מרכבת משפחת המלוכה שעברה בכיכר המסחר. אחד המתנקשים נתלה על המרכבה מבחוץ וירה לעבר בני המשפחה, המלך קרלוש הראשון מת במקום. יורש העצר נעמד במטרה להדוף את התוקף ובכך חשף את עצמו לירי מצד המתנקש השני וספג פגיעה ישירה בצווארו, גם הוא מת במקום. המלכה, דונה אמליה, הגנה בגופה על בנם הצעיר של בני הזוג, שכמה ימים לאחר ההתנקשות הוכתר כמלך פורטוגל מנואל השני.
שמעתם על הסיור החינמי שלנו? לחצו לכל הפרטים >>
בנוסף להתנקשות שהחלישה את מעמד משפחת המלוכה, מספר גורמים נוספים כרסמו בכוחה של המונרכיה הפורטוגזית באותן שנים: התחזקות המפלגה הרפובליקנית באירופה רבתי, ניהול המדינה המיושן של המונרכיה שהתקשתה להסתגל לעידן המודרני, הוצאות גבוהות ולא מוצדקות של משפחת המלוכה ועוד. ישנן שתי אסכולות מרכזיות בחקר המהפכה, כאשר אחת גורסת כי המהפכה הייתה מהפכה של מעטים חריגים מפשוטי העם, והאחרת טוענת שההתקוממות נגד משפחת המלוכה הייתה נפוצה בקרב האוכלוסייה שלקחה חלק פעיל במהפכה.
לאחר ההתקוממות העממית שהגיעה לשיאה ב-3-5 באוקטובר 1910, שנתמכה על ידי הצבא, הוכרזה “הרפובליקה הפורטוגזית הראשונה“ מהמרפסת של בניין העירייה ליסבון. עד לאישור החוקה החדשה של פורטוגל בשנת 1911 המדינה הונהגה על ידי ממשל זמני בראשותו של תיאופילו בראגה (Teofilo Braga). עם הקמת הרפובליקה הפורטוגזית שונה ההמנון הלאומי, המטבע, והדגל. הדגל, שהיה בצבעי המונרכיה כחול ולבן, שונה לדגל בצבעי אדום וירוק שהכיל מספר אלמנטים זהים לדגל הקודם, שקשורים לעידן התגליות במאות ה-15 וה-16 וכן ולקרבות בין הפורטוגזים למורים בתחילת המאה ה-12. המטבע שונה מריאל פורטוגזי לאשקודו, שהיה בשימוש עד הצטרפות פורטוגל לגוש האירו בתחילת 2002. במהלך המהפכה נהרגו 37 אנשים ועשרות נפצעו, והמלך מנואל השני ברח לאנגליה.
למעשה, הרפובליקה הפורטוגזית החדשה הייתה שרויה שנים רבות תחת חוסר יציבות פוליטית, ניסיונות להפיל את השלטון, וממשלות שהתחלפו ללא הרף, מה שהיווה קרקע פורייה לעלייה של דיקטטורה לאומית בשנת 1926 אשר הוחלפה בשנת 1932 בדיקטטורה של אנטוניו דה אוליביירה סלזאר. תקופת הדיקטטורה הסתיימה ב-25 באפריל 1974 במהפכה נוספת שידועה בשם “מהפכת הציפורנים“, אשר הפילה את הדיקטטורה וסיימה את הקולוניאליזם הפורטוגזי באפריקה. מאז 1976 פורטוגל שבה להיות רפובליקה דמוקרטית בעלת ראש ממשלה, נשיא כדמות ייצוגית ופרמלנט שמונה 230 חברים.
כיום זהו יום חופש בו כל המוסדות הרשמיים במדינה סגורים ומתקיימת עצרת בכיכר שמחוץ לבית העירייה בליסבון.