רעידת האדמה של ליסבון

פורטוגל היא מדינה עם היסטוריה ארוכת שנים – קרבות, כיבושים, מסעות ימיים, מהפכות ואפילו דיקטטורה! אבל מבין כל האירועים שפורטוגל חוותה במהלך השנים ישנו אחד שזעזע אותה במיוחד, ובמלוא מובן המילה – רעידת האדמה הגדולה של שנת 1755.

רעידת האדמה של ליסבון התרחשה בתאריך 1 בנובמבר 1755. בכל שנה בתאריך ה-1 בנובמבר מציינים ברחבי העולם הקתולי, ובין היתר בפורטוגל, את יום כל הקדושים. היום מוקדש לתפילות בכל הכנסיות והמנזרים בערים, וכחלק מהמסורת מדליקים בבתים ובמקומות התפילה נרות רבים. יום כל הקדושים בשנת 1755 התחיל כרגיל, אך מהר מאוד קיבל תפנית טרגית – בשעה 9:00 בבוקר מתחילה רעידת אדמה קשה מאוד. מבנים קורסים, שריפות ענק פורצות ברחבי העיר בגלל הנרות הדולקים לכבוד החג, ו"לקינוח", כארבעים דקות לאחר מכן, שוטפים את העיר גלי צונאמי ענקיים בגובה של כ-25 מטרים.

כ-80% מהמבנים בליסבון נחרבים. רבים מהמבנים קורסים לתוך עצמם ומוחצים למוות את אלה ששוהים בהם. כתוצאה מכך, כשליש מאוכלוסיית ליסבון (כ-100,000 אנשים) נהרגים. כל אזור הבאישה (Baixa) ואזור השיאדו (Chiado) נהרסים כמעט לחלוטין. שכונת אלפמה (Alfama), היא השכונה הגבוהה ביותר בליסבון, שרדה בצורה הטובה ביותר את רעידת האדמה בזכות תנאי השטח שלה. סיבה נוספת לכך שבשכונה זו היו מעט אבדות בנפש היא שאותו אזור היה מאוכלס באותה תקופה בעיקר על ידי יהודים ומוסלמים, שלא הדליקו נרות ולא הצטופפו במבנים סגורים לטובת תפילות. כך יצא שבאלפמה קרסו פחות מבנים ולא פרצו שריפות קשות כמו בשאר חלקי העיר.

מי ששורדים את קריסת המבנים ומנסים לברוח משריפות הענק מגיעים לכיכר המסחר (Praça do Comércio) הרחבה, ששוכנת ממש על גדת נהר הטז'ו. הם לא יודעים ששם מחכה להם גורל קשה לא פחות, כאשר גלי צונאמי ענקיים מגיעים מהאוקיינוס האטלנטי אל נהר הטז'ו ושוטפים את העיר.

מבחינה מספרית, במדידה מדעית ככל שניתן, רעידת האדמה בליסבון מוערכת בעוצמה של 9 בסולם ריכטר! על פי עדויות שנאספו לאחר מכן, מעריכים שרעידת האדמה נמשכה בליסבון 9 דקות, זמן ארוך באופן קיצוני לעומת רעידות אדמה קשות אחרות.

ליסבון כמובן לא הייתה העיר היחידה שנפגעה ברעידת האדמה, שהורגשה כמעט בכל רחבי המדינה. מוקד הרעש של אותה רעידת אדמה היה בכלל בתוך האוקיינוס האטלנטי, כ-200 ק"מ מהנקודה הדרום-מערבית של פורטוגל בחבל אלגרב, שספג גם הוא הרס רב. הזעזוע הורגש בנוסף במדינות רבות באירופה, ואף בפינלנד וצפון אפריקה. גלי צונאמי בגובה של כ-20 מטרים הכו בצפון אפריקה וגרמו להרג של כעוד 10,000 בני אדם.

מבחינה חברתית – רעידת האדמה שהתרחשה באחד הימים הכי קדושים בשנה, בעיר בירה של מדינה קתולית אדוקה, התחילה להציף שאלות בקרב המאמינים ותרמה להתפתחות של התפיסה האתאיסטית בפורטוגל ובאירופה כולה. אנשים התחילו להתרחק מהדת, מסדרים דתיים התחילו לאבד את המעמד והכוח שלהם ובעצם התחילה דרכה של המהפכה הליברלית בפורטוגל שהגיעה לשיאה בתחילת המאה ה-19.

מלך פורטוגל, ז'וזה הראשון, ויתר בני משפחת המלוכה ניצלו מהאסון מכיוון שלא שהו בעיר באותו יום. כאשר שבו לליסבון שנחרבה כמעט לחלוטין, חטף המלך קלסטרופוביה והחליט לעבור עם משפחת המלוכה לחיות בכפר אוהלים הרחק ממרכז העיר, ליד רובע בלם. הפחד שלו משהייה במקומות סגורים היה כל כך עמוק שרק יום לאחר מותו העזה בתו להורות על בנייה של ארמון במקום בו שכן כפר האוהלים (Palácio Nacional da Ajuda).

למזלם של תושבי ליסבון, שננטשו על ידי המלך, המרקש דה פומבל, שהיה ראש ממשלת פורטוגל באותה תקופה, לקח את העניינים לידיים והחל לשקם את העיר. בתוך שנה ליסבון הייתה נקייה מהריסות ותחת בנייה מאסיבית. העיר החדשה נבנתה בסגנון "פומבליני" על שמו של המרקש, והייתה מאופיינת בבניינים שנבנו בצורה עמידה לרעידות אדמה, ובכיכרות ורחובות רחבים שלא היו טיפוסיים לאותה תקופה באירופה. המרקש דה פומבל נחשב לגאון כלכלי ולמושיע הלאומי של ליסבון. לא די בכך ששיקם את העיר במהירות וביעילות, הוא גם דאג להפיץ שאלון בנוגע לרעידת האדמה. שאלון זה בעצם מהווה את הבסיס לידע שיש לנו היום אודות האירוע ובלעדיו היה כמעט בלתי אפשרי לשחזר ולהעריך את העוצמה והנזק של הרעידה.

אתם מוזמנים להצטרף אלינו לסיור של ליסבון הקלאסית, בו אנחנו מדברים בהרחבה על רעידת האדמה ועל מבנה מיוחד ששרד אותה והפך לאנדרטה.