האיים האזוריים (Açores), אחת משתי קבוצות האיים של פורטוגל, שוכנים באוקיינוס האטלנטי. התושבים המקומיים של האיים מתפרנסים בעיקר מחקלאות. הגידולים הנפוצים ביותר באיים הם עצי טבק, שיחי בננות ואננס.

למתכננים חופשה באיים חשוב לדעת כי אין אליהם טיסה ישירה מהארץ. לכן, מומלץ לשלב את הביקור באיים במסגרת טיול באחת מהערים באירופה מהן יש טיסה ישירה לאיים. בסך הכל, משך שעות הטיסה מישראל לאיים האזוריים, עם עצירת ביניים באירופה כמובן, הוא כ-7 שעות. כאשר מגיעים לאיים נוחתים בעיר הבירה שלהם – פונטה דלגדה (Ponta Delgada).

משם כמובן תוכלו להמשיך לאיים האחרים. תוכלו לבחור באחת משתי אפשרויות על-מנת לעשות זאת – האפשרות הראשונה היא טיסת פנים בין האיים. עלות הכרטיסים זולה מאוד ומשך הטיסות נע בין 25-40 דקות. האפשרות השנייה היא שייט. שירות זה פועל רק בחלק מהאיים, ותוכלו להשתמש בו רק בימים בהם מזג האוויר נאה.

בואו להתרשם מרשימת הסיורים שלנו >>

איך תטיילו על האיים עצמם? תוכלו לשכור רכב, לנסוע בתחבורה ציבורית או במוניות. אם בחרתם באפשרות הראשונה – מומלץ להזמין את הרכב עוד מהארץ.

הצעה לתכנון חופשה באיים האזוריים

ישנן כמובן מספר אפשרויות לתכנון חופשה באיים. ההצעה שלנו מתבססת על שהייה בשני איים עקריים: סאו מיגל (São Miguel) ופיקו (Pico). נמליץ לכם להתחיל את הביקור באיים ביום שלישי, אז כל האתרים באזור פונטה דלגדה פתוחים. אם כך, תוכלו לנחות באיים ביום שני ולהתארגן בבית המלון.

ביום הראשון נמליץ לכם לבקר באתרים הבאים –

מכרות הפחם בפונטה דלגדה, אשר נחשבים לפלא טבע של ממש. במהלך הביקור תלכו בתוך הר געש ובדרך תוכלו לראות נטיפים. הכניסה למקום הינה בעלות סמלית ואם יש אתכם ילדים מתחת לגיל 5 הם לא יצטרכו לשלם.

מוזיאון קרלוס מצ’אדו נמצא 2 קילומטרים ממכרות הפחם. בהליכה רגלית הדרך לוקחת 25 דקות, אך כמובן שתוכלו לעשות את הדרך במונית. המוזיאון נוסד על-ידי קארלוס מצ’אדו בשנת 1876. במוזיאון תמצאו מוצגים המלמדים על אורח החיים והתרבות באי ביניהם כלי חקלאות, אמצעי דייג, משחקים ישנים של ילדים ויצירות אומנות של תושבים מקומיים. נמליץ לכם לאכול ארוחת צהריים במסעדת Restaurante o Museu, המגישה מאכלים מהמטבח הפורטוגלי.

המוזיאון ההיסטורי במצודת סאו בראש. הידעתם שלאיים האזוריים בכלל, ולאי סאן מיגל בפרט, היה תפקיד חשוב במלחמת העולם השנייה? במוזיאון תוכלו ללמוד על ההיסטוריה הצבאית של האי ועל התפקיד שמילא צבא פורטוגל במלחמת העולם השנייה. במוזיאון זה תמצאו תצוגות של כלי נשק ישנים, רכבים צבאיים ישנים אשר חונים בחנייה, מדים צבאיים ישנים, מסמכים וצילומים. כמו כן, מומלץ לעלות על גג המצודה ולצפות בנוף הנשקף ממנה.

את היום הזה נמליץ לכם לסיים בארוחת ערב בפיצרייה Lan’s Pizzaria.

את היום השני נציע לכם להתחיל בחוויה מיוחדת – ללמוד איך מגדלים אננס! בקצה פונטה דלגדה שוכנת חממה לגידול אננס בה ניתן לסייר ולראות את השלבים השונים של גידול האננס. בסיום הביקור תוכלו כמובן לרכוש מהפירות המקומיים המצוינים.

את המשך היום נציע לכם להעביר בלגונת שבע הערים (Sete Cidades). במקום תוכלו לראות את אחד הפלאים היפים ביותר בתבל – שני אגמים סמוכים זה לזה, הנמצאים בלוע של הר געש. אגם אחד צבע כחול, והאגם השני בצבע ירוק. מה גורם להבדלי הצבעים בין האגמים? האגדה מספרת כי לפני הרבה שנים חיו באי נסיכה ורועה צאן. השניים התאהבו, אך בגלל פערי המעמדות ביניהם לא הרשו להם הוריהם להתחתן. בפגישת הפרידה בניהם בכו השניים בלי סוף, עד שנוצרו מדמעותיהם שני אגמים. האגם הירוק נוצר מדמעות עיניה הירוקות של הנסיכה, והאגם הכחול נוצר מדמעות עיניו הכחולות של רועה הצאן. והסיבה האמיתית להבדלי הצבעים? צמחייה בגוונים שונים שצומחת סביב כל אגם והשתקפותה במים נותנת להם את צבעם.

אם אתם במקום, אל תפספסו את נקודת התצפית היפה ביותר בעולם, והמשיכו אל Boca do Inferno. בנקודה זו תוכלו לראות את האגמים, ההרים, ועוד שתי לגונות נוספות. קרוב לנקודת התצפית נמצא הכפר Sete Cidades. בכפר תוכלו לאכול ארוחת צהריים במסעדת Restaurante São Nicolau.

בשעות אחר הצהריים מומלץ להקיף את האגמים ברכיבה על אופניים, או לשוט בהם בסירה. בשעות הערב כדאי לנסוע אל המעיינות בפואנטה דה פראריה, בהם תוכלו לשחות להנאתכם במים החמים.

ביום השלישי סעו לבקר בשדות התה ב-Gorreana Tea Plantation. המפעל שנמצא במטע הינו המפעל היחידי בכל מדינות אירופה אשר מייצר שקיות תה ירוק ושחור מעלים שנקטפו במקום. תוכלו לנסות את התה המקומי וליהנות מתצפית על האוקיינוס.

משם כדאי להמשיך לטבילת בריאות מרגיעה ומרעננת בחמי דונה בייגה, מעיינות חמים שמימיהם עשירים בברזל. המעיינות נוצרו כתוצאה מההתפרצויות הוולקניות שהתרחשו באיים, ובגלל הרכיבים הטבעיים הנמצאים במים, צבעם חום-צהוב. חשוב מאוד להתרחץ היטב לאחר הטבילה במעיינות, על מנת שלא יישאר ברזל על בגד הים. הכניסה הינה בתשלום סמלי וניתן לשכור במקום מגבות.

את ארוחת הערב נציע לכם לאכול בעיירה פורנאש (Furnas), בה תוכלו לבחור בין מספר מסעדות איכותיות. בדרך לעיירה תוכלו לראות את התושבים המקומיים מבשלים באמצעות אדים הבוקעים מתוך האדמה. מדובר בתופעה וולקנית, אשר מאפשרת למקומיים לבשל מבלי להדליק אש.

במהלך היום הרביעי לטיול נבקר באי וילה פראנס (Vila Franca). האי הקטנטן נמצא כקילומטר מהאי סאו מיגל, והוא למעשה לוע של הר געש לא פעיל. בתוך הלוע ישנו אגם שמתחבר לאוקיינוס באמצעות תעלה טבעית. מומלץ מאוד לצלול באגם.

מהאי וילה פראנס יוצאת טיסה שמגיעה לאי פיקו (Pico), בו כדאי להעביר את הלילה באכסניה בעיירה מדלנה (Madalena).

ביום החמישי לטיול נחקור את האי פיקו ונגלה את פלאי הטבע שבו. נמליץ לכם לבקר באתרים הבאים –

מוזיאון היין בו תוכלו ללמוד על ההיסטוריה של ייצור היינות באי וכמובן גם לטעום מהיינות המקומיים המשובחים.

מערת המגדלים אשר נוצרה מהתפרצות לבה, והיא המערה הוולקנית הגדולה ביותר בפורטוגל. למערה ניתן להיכנס רק במסגרת סיורים מודרכים שמוצעים במקום. במהלך המהלך הביקור תוכלו לראות את הנטיפים והצורות השונות והמעניינות שייצר הטבע. הכניסה לילדים מתחת לגיל 6 ללא תשלום.

לאחר הביקור בשני אתרים אלה מומלץ לחזור לעיירה מדלנה. את שעות אחר הצהריים תוכלו לבלות באכילה במסעדות ובסיור טעימות יין בעיירה. אם תרצו לבקר ביקבים המקומיים כדאי להקדיש לכך כארבע שעות ולהגיע  לקו החוף, שם תמצאו מפעלים ויקבים שונים.

אם אתם מיטיבי לכת, נמליץ לכם להקדיש את היום השישי לטיפוס על הר הגעש פיקו. קחו בחשבון כי ישנה הגבלה של כניסת מבקרים – הטיפוס על ההר מותר ל-160 אנשים בכל פעם והשהות בפסגה מוגבלת ל-40 אנשים בכל פעם. את הטיפוס מומלץ לעשות בליווי מדריך. כאשר תגיעו לפסגה תוכלו ליהנות מהנוף של כל האיים מסביב.

את השיא שמרנו ליום השביעי – שייט לוויתנים! ישנן מספר חברות אשר מציעות את השירות, נמליץ לכם על חברת Espaco Talassa. החברה מציעה שייט בקבוצות של 12 אנשים, העלויות וסוגי הלוויתנים שתראו משתנים בהתאם לעונה.

התחנה האחרונה שלנו בטיול, בה כדאי לבקר אחרי ארוחת הצהריים היא מוזיאון ציידי הלוויתנים. בעבר, תושבי האי התפרנסו משימושים שונים שנעשו בעורו ובשרו של הלוויתן, אך בשנת 1987 הופסק הצייד. המבנים בהם שוכן המוזיאון, שנפתח בשנת 1988, שימשו בעבר את ציידי הלוויתנים.