אם לקראת ביקורכם בפורטוגל החלטתם לקרוא מעט על ההיסטוריה של המקום, ייתכן ונתקלתם בדמות חשובה ומעניינת – פדרו הרביעי מלך פורטוגל. ייתכן כי בכלל קראתם על קיסר ברזיל, בעל קורות חיים זהים, בשם פדרו הראשון. מבולבלים? נעזור לכם לעשות סדר (:

פדרו הרביעי נולד בשנת 1798 בליסבון, בנו השני של מלך פורטוגל ז’ואו השישי, צאצא לבית ברגנסה (שושלת המלוכה האחרונה של פורטוגל). עם כיבוש פורטוגל על ידי צבאות נפוליאון בשנת 1807 נמלט פדרו בן התשע עם שאר בני משפחת המלוכה לקולוניה הגדולה והעשירה ביותר של פורטוגל – ברזיל, שם הם התיישבו בריו דה ז’ניירו. בשנת 1815, במסגרת הסכמי קונגרס וינה, אוחדו פורטוגל וברזיל לממלכה אחת שבראשה עמדה המלכה מריה הראשונה, סבתו של פדרו.

שמעתם על הסיור החינמי שלנו? לחצו לכל הפרטים >>

בינתיים בפורטוגל הצליחו כוחותיה של אנגליה, בעלת הברית של פורטוגל, להכניע את הכיבוש הצרפתי. ז’ואו השישי, שירש את כס המלוכה לאחר מות אמו, לא מיהר לשוב לפורטוגל. לכן, מי ששלט בה היה מפקד הצבא האנגלי ויליאם ברספורד, שהנהיג במדינה שלטון דיקטטורי צבאי. עם פרוץ המהפכה הליברלית בפורטוגל בשנת 1821 הפלרמנט המקומי דרש את חזרתו של המלך מברזיל.
בלב כבד מחליט ז’ואו לעזוב את ברזיל ולשוב למולדתו. איתו חוזרים גם אימו של פדרו ומיגל, אחיו הצעיר. אולם פדרו נשאר בריו דה ז’ניירו וממונה על-ידי אביו לעוצר ברזיל. הפרלמנט הפורטוגזי התנגד להסדר הזה, ביקש להחזיר את מעמדה של ברזיל כקולוניה ואילץ את פדרו, שהיה יורש העצר הפורטוגזי, לחזור לפורטוגל.

בתגובה לדרישת הפרלמנט מכריז פדרו על עצמאותה של ברזיל בספטמבר 1822. הכרזתו של פדרו מלווה בקריאה ההיסטורית המפורסמת “עצמאות או מוות” (Indepêndencia ou morte). כתוצאה מהמהלך הזה הופך פדרו להיות קיסר ברזיל, פדרו הראשון.

קיימת סבירות גבוהה כי הצעד הזה של פדרו היה מתואם עם אביו. באותה תקופה שאר מדינות דרום אמריקה, שהיו קולוניות ספרדיות, מקבלות עצמאות. ז’ואו השישי חשש כי החלטת הפרלמנט להחזיר את ברזיל למעמדה כקולוניה תוביל להתפרצות מהומות ומהפכה בברזיל. העובדה שפדרו הוא זה שנשאר בשלטון בברזיל, הבטיחה שהשליטה במדינה נשארה בידי משפחת המלוכה הפורטוגזית אחרי הכל.

פדרו אמנם מתמנה להיות שליט ברזיל, אך תפקידו בתור יורש העצר הפורטוגזי לא מסתיים. כאשר ז’ואו השישי מת בשנת 1826 פדרו יורש אותו, וכמלך פורטוגל הוא מוכר כפדרו הרביעי. אלא שהוא מסרב לעזוב את ברזיל ולחזור לפורטוגל, וכושל בניסיון לאחד את שתי המדינות. בפורטוגל לא קיבלו בעין יפה מלך שיושב בברזיל, ובברזיל נשמעה ביקורת על כך שפדרו נדרש להתעסק בבעיותיה של פורטוגל. כתוצאה מכך – לאחר חודשיים בלבד בתפקיד מלך פורטוגל – נדרש פדרו לבחור בין ברזיל לפורטוגל. הוא בוחר בראשונה ומוותר על הכתר במאי 1826. לפני התפטרותו מהמלוכה הוא הסדיר את סוגיית הירושה שלו, ומי שיורשת אותו היא בתו הבכורה – דונה מריה השנייה.

פדרו אמנם ויתר על המלוכה בפורטוגל אך הוא אחת הדמויות המרכזיות שמזוהות עם המהפכה הליברלית שהתחוללה בפורטוגל במאה ה-19 ולכן הפורטוגזים עדיין נותנים לו כבוד רב. בשתי הערים הגדולות, ליסבון ופורטו, תוכלו למצוא פסלים של פדרו במקומות מרכזיים. הצטרפו לסיורים שלנו ונראה לכם היכן.