טירת סאו ז’ורז’ (Castelo de São Jorge) ממוקמת בנקודה הגבוהה ביותר בליסבון, במרכזה של השכונה העתיקה של העיר – אלפמה. הטירה נחשבת לאחד ממוקדי התיירות המרכזיים של העיר וסמל היכר בלתי נפרד ממנה. אז מה באמת הסיפור שעומד מאחוריה?

לפי ממצאים ארכיאולוגיים, כבר מהמאה ה-2 לפנה”ס הייתה התיישבות בתוך המבנה. מאז ומתמיד האזור שימש כנקודה אסטרטגית לצורך הגנה, עוד מהתקופה של השלטון הרומי (בין המאה ה-1 למאה ה-5 לספירה). השלטון הרציף שהגיע לאחר מכן היה השלטון המורי. המורים שלטו באזור בין המאה ה-8 למאה ה-12 לספירה, ובנו חלקים נרחבים מן המבצר. בין התקופות הללו ידוע כי המקום שימש כמספר דברים; החל ממבצר, ממשיך כארמון וכלה בבית סוהר ועוד.

שמעתם על הסיור החינמי שלנו? לחצו לכל הפרטים >>

המאורע המפורסם ביותר סביב הטירה הוא הקרב שהתרחש בין הצבא הקתולי-פורטוגלי מול הצבא המורי בשנת 1147. מלך פורטוגל הראשון, אפונסו הנריקש, נקרא לדרישתו של האפיפיור “חופש לארצות הקדושות” (“Free the Holy lands”) ויצא אל הקרב שמטרתו השתלטות על הטירה. הסיפור האגדי הוא על הגיבור הלאומי הפורטוגלי – מרטים מוניז’ (Martim Moniz). באותו קרב, הצבא הפורטוגלי החל להקיף את הטירה במטרה לתקוף אותה. בזמן הזה מרטים מוניז’ מבחין שהצבא המורי לא שם לב לכך שהוא שהשאיר את אחת מדלתות הטירה פתוחות והוא מבין שיש כאן הזדמנות חד פעמית לנצל את הטעות הזו ולתקוף את המורים מבלי שהם מוכנים. הוא החל לקרוא לחבריו להצטרף אליו לטובת כניסה להתקפה דרך פתח הדלת. במהלך קריאותיו המורים הבינו את הטעות המרה שעשו ומיד החלו לסגור את דלת הכניסה לטירה. אך ממש לפני שהם הצליחו, מרטים מוניז’ מבין כי עליו להציל את המצב, ובמעשה גבורה הרואי הוא מונע את סגירתה של דלת הכניסה על-ידי חסימתה בגופו. הוא למעשה השליך את עצמו בין הדלת לקירות הטירה ובכך הקריב את חייו למען הצבא הפורטוגלי. כמובן שלאחר מכן חבריו הצליחו לפלוש לטירה ואף לכבוש אותה, ומאז היא שייכת לפורטוגל.

לאחר כיבושה של הטירה על-ידי הפורטוגלים, המלך הנריקש הפך אותה למקום משכנו ותקע את היתד לשליטתם של שאר המלכים בפורטוגל במשך 400 שנה (המאה ה-12 עד המאה ה-16). כל זאת, עד לרעידת האדמה המפורסמת של ליסבון אשר פגעה קשות במבנה בשנת 1755.

את שמה של הטירה כפי שאנחנו מכירים אותו היום, היא קיבלה במאה ה-14 ממלך פורטוגל דאז ז’ואו הראשון.

רק בשנת 1910 המקום הוכרז כאתר מורשת לאומי, או אז החל המקום לעבור שיפוצים מסיביים בין השנים 1944-1938. עד היום מה שנשאר מן המקום הן בעיקר שאריות והריסות שנשמרו לאחר רעידת האדמה.

ביקור בתוך הטירה

כיום, הטירה מחולקת לחמישה אזורים שונים שבהם אפשר לסייר ולטייל.

לאחר שתטפסו את הגבעה הגדולה באלפמה, תוכלו להבחין בשער הכניסה לטירה. שם תצטרכו לקנות כרטיס כניסה, אשר יוביל אתכם לנקודה הכי יפה בתוך הטירה: הגן הרומנטי ששימש להליכות רגליות של המלכים בטירה. בתוך הגן יש תצפית פנורמית יפהפייה לעבר העיר, והיא ידועה כאחת מנקודות התצפית היפות שלה. היא מקושטת בפסלים, צמחייה ותותחים שנמצאים על הצריכים, ואפשר לתפוס שולחן, להתפנק בכוס יין ולשבת ליהנות מהנוף.

האזור השני שתוכלו לבקר בו הוא מוזיאון הסטורי וארכיאולוגי קטן שמעניק רקע ומספר את הסיפור של הטירה. בתוך המוזיאון תוכלו לקרוא על הטירה וגם ליהנות מממצאים ארכיאולוגים שנמצאו לאחר ההריסות של הטירה מרעידת האדמה ומכל התקופות והעידנים.

תוכלו להמשיך משם אל עבר הטירה עצמה, בה תוכלו להתרשם משרידי הטירה ולעבור בין אחד עשר הצריכים שנשארו עומדים לאחר רעידת האדמה. במהלך טיולכם תוכלו להבחין בקומה השנייה בתכנה של פריסקופ, שם תוכלו לקבל הדרכה על העיר דרך הסתכלות בעדשה. אם באמת בא לכם להיכנס לפריסקופ – מומלץ לברר בכניסה באלו שעות הוא עובד. ניתן לקבל הדרכה גם בספרדית ובצרפתית.

לאחר הפריסקופ תוכלו להמשיך לעבר האזור הארכיאולגי, שם תוכלו לראות שלושה מיצגים שנמצאו משלוש תקופות שונות: תקופת הברזל (המאה ה-3 עד ה-7 לספירה), התקופה המורית (המאה ה-11 עד ה-12 לספירה) וממצאים מהטירה עצמה בתקופה שבה הפורטוגזים שלטו בה (המאה ה-15 עד ה-18 לספירה).

כמובן שתוכלו לבחור לעצמכם כיצד לתכנן ולהעביר את הזמן בתוך הטירה.

בנוסף, קיימים בתוך המתחם מספר בתי קפה ואף מסעדה.

דרכי הגעה

תחנת המטרו הקרובה ביותר לטירה היא רוסיו (Rossio), אך העלייה ממנה לעבר הטירה לוקחת כ-15/20 דקות. בימים של קיץ מומלץ להצטייד בבקבוק מים ופשוט ליהנות מההליכה היפה באלפמה. קיימת גם אפשרות לעלות מפראסה דה פיגרה (Praça de figueira) באמצעות חשמלית 28, אך נזהיר מראש כי מדובר בחשמלית צפופה שידועה במקרי הכייסות הרבים שקורים בה. נמליץ בחום לטייל את הדרך באופן רגלי, העלייה אינה מאיימת כפי שהיא נתפסת ובדרך תוכלו לתפוס הרבה פנינים (:

לפרטים נוספים בנוגע לשעות הפתיחה ועלויות אתם מוזמנים לבקר באתר הרשמי של הטירה – לחצו כאן.