ליסבון היא עיר הררית המכונה גם “עיר שבע הגבעות“, ולכן, במהלך השנים נבנו בעיר מעליות על מנת להקל על ההתניידות בה ולהנגיש את השכונות השונות.

המעלית הכי מפורסמת היא מעלית “סנטה ג’וסטה”, או יותר נכון מעלית סנטה ז’ושטה כפי שהפורטוגזים מבטאים את שמה, והיא אחד מסמלי ההיכר של ליסבון, ממש כמו מגדל אייפל של פריז. אפרופו אייפל, המעלית נבנתה על ידי יליד פורטוגל אשר היה סטודנט של גוסטב אייפל המפורסם. המעלית, בדומה למגדל אייפל, בנויה מחומר הברזל ועל כן הדמיון הרב בין השניים. סגנונה של המעלית הוא סגנון נאו-גותי והיא מעוטרת בקשתות רבות. המעלית מחברת בין כיכר קארמו (Carmo) שבאזור שיאדו (Chiado) לאזור הבאישה (Baixa).

בשונה מהמעליות האחרות בעיר, זוהי המעלית היחידה שבנויה בצורה אנכית. כאמור, מטרת בנייתה הייתה הנגשת השכונות העליונות לשכונה התחתית (Baixa). עבודות הבנייה של המעלית החלו בשנת 1900 ונמשכו כשנתיים, אך זה לא מנע מבית המלוכה לקיים טקס חניכה לגשר המעלית כבר ביום 31 באוגוסט, שנת 1901. לצד משפחת המלוכה נכחו בטקס מכובדי העם כמו גם עיתונאים רבים. גובהה של המעלית הינו 45 מטרים והיא מורכבת משני תאי נוסעים, שכל אחד מהם יכול להכיל 29 בני אדם.

בחמש השנים הראשונות המעלית הופעלה על קיטור ובשנת 1907 היא חוברה למערכת החשמל. כיום, המעלית משמשת בעיקר תיירים אשר עומדים בתורים הארוכים על מנת לעלות בה ולהגיע לנקודת התצפית המרהיבה על העיר הנשקפת מהקומה העליונה. מחיר הכניסה למעלית ולקומה הראשונה הינו 5.3 אירו (ניתן לרדת עם אותו כרטיס), אך אם תשתתפו בסיור של ליסבון הקלאסית השלנו, נגלה לכם את הכניסה האחורית של המעלית שהיא ללא עלות. מנקודת התצפית ניתן להשקיף על אזור הבאישה (Baixa), שכונת אלפאמה הקסומה ונהר הטז’ו.

המעלית פתוחה בכל ימות השבוע: בחודשי הקיץ בין השעות 23:00-7:30 ובחודשי החורף בין השעות 21:00-7:30.

*המידע המפורט בכתבה נכון לשנת 2023. יתכנו שינוים בלוחות הזמנים ועל כן מומלץ להתעדכן באתר הרשמי של המעלית.