שוק הפשפשים בליסבון

שוק הפשפשים הגדול של העיר מכונה בקרב המקומיים בליסבון Feira de Ladra. רבים חושבים שפירוש השם הוא “שוק הגנבים”, מכיוון שבפורטוגזית המילה Ladra משמעותה היא “אשת גנבים”, ומכיוון שכמו בכל שוק פשפשים, גם בשוק הזה ניתן למצוא כל דבר למכירה (יש הרבה מאוד דברים לא שגרתיים למכירה). אז אמנם טוענים כי חלק מהדברים שנמצאים למכירה הם באמת גנובים, אך רבים לא יודעים שמקור השם מגיע מהמילה Ladro, שפירושה דומה לאותו פשפש שנמצא בעתיקות, כפי שאנו מכירים מהשפה העברית.

שוק הפשפשים בליסבון

השוק הוקם לראשונה במאה ה-13 לספירה ומאז החליף מקומות רבים עד שבשנת 1882 הוא תפס את מקומו בשכונת אלפמה, בשטח שבין כנסיית São Vicente לבין הפנתיאון הלאומי.

ברחבת השוק תוכלו למצוא דוכנים בשלל הצבעים והמינים, מדוכני מעצבים של צעירים, דרך דוכני בגדי יד שנייה, תקליטים/דיסקים ואפילו קסטות, ספרים, ציוד צילום, יצירות אומנות, רהיטים וכלים לבית, בולים, מוצרי צבא, ענתיקות והרשימה מתמשכת ומתמשכת.

שמעתם על הסיור החינמי שלנו? לחצו לכל הפרטים >>

למען האמת, אני מאמין שאנשים מתחלקים לשניים; אלה שאוהבים שווקי פשפשים ואלה שלא יכולים להסתדר איתם בכלל. בכל נסיעה שלי לחו”ל אני יודע שאני חייב לבקר לפחות באחד מהשווקים הגדולים בעיר. בשווקים יש לך את היכולת לספוג תרבות, ריחות ומנהגים בעת ועונה אחת. שווקים יכולים להיות הפנים היפות והרעות של המקום שאתה נמצא בו, אבל יש משהו כיף במיוחד בשווקים באופן כללי – בכל פעם שאתה מגיע אליהם, זוהי חוויה חדשה. אתה מגיע בלי כוונות ברורות לפעמים ובסוף אתה מוצא את עצמך עם שלל של אוצרות שלא תכננת בכלל לחפש.

שוק הפשפשים בליסבון פורטוגל

באחת הפעמים שהחברים שלי הגיעו לבקר אותי פה, מצאנו את עצמנו מעבירים את השבוע בפורטוגל בכיף, ופתאום זה נפל על חברים שלי: “בואנה, עבר שבוע! לא קניתי שום דבר לבית! איך אני חוזר הביתה בלי להביא כלום?!” לפתע נפל לי האסימון: “רגע איזה יום היום?! שבת?! יאללה ל- Feira De Ladra – לשוק הפשפשים של העיר”. כשהגענו, החברים החלו להתלהב מהגודל של המקום. כמו ליסבון, גם השוק מצליח להפתיע בדוכנים סודיים וקטנים שרק מי שמעז להתאמץ מספיק פוגש אותם. מצאנו את עצמנו מסתובבים בין הדוכנים כשכל אחד מנסה לתפוס לו איזה משהו לקנות הביתה בין אם זה מזכרות לחברים או דברים שעוד לא הספקנו לקנות.

דוכנים בשוק הפשפשים בליסבון

לאחד החברים שלי יש מסורת עם אחותו שהם קונים אחד לשנייה את הספר “הנסיך הקטן” בשפה המקומית בהתאם לארץ בה הם טיילו. לאורך כל הטיול לא הצלחנו למצוא את הספר (גם בחנות הספרים הגדולה בפורטו לא מצאנו) וכשהגענו אל השוק זה אפילו לא עלה על דעתנו לחפש אותו, פשוט שכחנו מזה לגמרי, ויתרנו. ואז, כשאנחנו כבר עייפים מהשוטטות בשוק והיום שעברנו, נתקלנו בדוכן ספרים מקומי וחבר שלי הבריק לרגע: “אה! אולי יש להם פה את הספר, מה אתה אומר?”, ואני: “וואלה לא יודע, שווה לבדוק”. החבר ניגש אל מוכרת הדוכן, שהייתה בחורה מקומית מבוגרת, צנועה, לבושה בבגדים פשוטים, שמהנראות שלה נראה היה שכל חייה היא בילתה בלפתוח באסטה של ספרים בשוק, ומאז היא והבסטה שלה במערכת יחסים מורכבת, מה שנקרא – “מאמא” פורטוגזית קלאסית. אז החבר ניגש אליה ושואל אותה באנגלית עם מבטא ישראלי – ” “do you have the book “the little prince” in portugues”? וה”מאמא” הפורטוגזית מסתכלת עלינו כאילו נפלנו מהחלל, ומתחילה לנסות לדבר אתנו בפורטוגזית. אנחנו כמובן לא מצליחים להבין מילה. החבר התעקש ולא וויתר, פתח את הטלפון ותרגם את המילים “הנסיך הקטן” בפורטוגזית וניסה לענות לה בפורטוגזית חצי שבורה “O Pe-que-no Prí-nc-ipe”. המוכרת עיוותה את פניה, לרגע היא תהתה לעצמה במה מדובר, אבל אז נראה שנקודה אחת התחברה לשנייה… היא הרימה את האצבע שלה כאילו נפל לה האסימון ומיהרה לעבר הארגזים שנמצאו בסוף הדוכן, כשהיא מתחילה להוציא ערימות אחר ערימות של ספרים. עד שלפתע פתאום, ממש כמו בסרטים, היא שולפת את הספר המאובק, מנקה ממנו הצטברויות של אפור ומגישה לנו אותו. חבר שלי זרח מאושר, כמי שהבין שזכה בפרס לו חיכה. הספר היה כמובן יד שנייה אך באיכות מעולה. החבר ניגש אל ה”מאמא” כשהוא עושה לה תנועה מסובבת עם היד כמו ישראלי טוב בכוונה לשאול “כמה זה עולה?” והמוכרת עונה לו שזה 6 יורו. בפעם האחרונה שבדקנו באינטרנט הספר עלה אולי פי 3 או 4. סוף טוב הכל טוב – החבר מיהר להוציא את הארנק ולשלם, וכך שוק הפשפשים של ליסבון הציל את המסורת ארוכת השנים של המשפחה.

לאחר מכן, מבלי לשים לב, העברנו עוד שעתיים בפארק הצמוד לשוק, מבסוטים מהשלל, שותים קפה ובירות וצופים על השקיעה לצד השוק מול הנהר.

קצת מידע רלוונטי:

השוק פתוח בימים שלישי ושבת בכפוף להבדלים בין העונות:

בקיץ (במזג אוויר יותר טוב) תוכלו לראות את עובדי הבאסטות מגיעים להכנות השכם בבוקר, והם פותחים את הדוכנים לקראת 06:00. השוק עצמו עובד עד השעה 17:00\18:00 למרות שבשעות המאוחרות הוא כבר מתחיל להתרוקן.

בחורף כשיש גשם או רוחות השוק מתקיים לזמן קצר יותר והוא מסתיים מוקדם יותר, בדרך כלל נסגר לקראת 14:00\15:00. אבל זה באמת יותר דינמי ותלוי ביום.

מלבד זאת, המיקום של השוק מזמין טיול באתרים נוספים באזור: כנסיית סאו ויסנט, הפנתיאון הלאומי והמון מסעדות מקומיות וחדשות שנפתחו לצד השוק. כמו כן, אם תרצו, תוכלו לעלות עוד קצת לעבר השכונה הגבוהה בעיר – Graça שם תוכלו למצוא את אחת התצפיות היפות בעיר Miradouro da Graça – שנמצאת גם ב”מדריך לתצפיות הטובות בעיר” שלנו.

אז אם תפסתם יום יפה או שאתם במקרה מחפשים את הספר של הנסיך הקטן 😉 מומלץ להגיע לבקר בשוק הפשפשים של ליסבון.

מאת: רון

טוען... כבר איתכם :)